לפעמים אני רואה מופע שאני עף עליו וחושב שהוא מעולה, ושומע מקולגות שלי שזה היה זוועה.
לפעמים יש שחקן שהוא מחריד בעיניי ואני שומע סביבי סופרלטיביים לגביו מכאן ועד להודעה חדשה.
ואני אוהב את זה.
אני אוהב מופעים מפלגים.
אני אוהב משחק מפלג.
אני אוהב אמנות מפלגת.
אני אוהב שזה יוצר שיח עם דיעות שונות לכאן ולכאן.
ואני אוהב ממש את אוסקר וויילד.
