השבוע קיבלתי הודעה שבשנת הלימודים הבאה אני לא מלמד בבית צבי.
אמנם בית צבי הוא לא המקום היחיד שאני מלמד בו, ואמנם אני מלמד שם רק שלוש שנים, אבל במהלך השנים האלה מצאתי את עצמי מאוד נהנה מהעבודה עם התלמידים, תלמידים שגיליתי שהם מוכשרים וצמאים ללמוד דרכי משחק חדשות ורעננות, תלמידים מאוד יצירתיים עם ראש פתוח והרבה דמיון. במהלך השנים האלה שעות ההוראה שלי תפחו עד שבשנה שעברה לימדתי שם כמעט כל יום, גם את שנה א וגם את שנה ב, גם שיעורים עיוניים וגם שיעורים מעשיים, בקיצור – תענוג.
אז מודיעים לי בטלפון שאין לי שעות הוראה בשנה הבאה, שיחה מאוד קורקטית ועניינית, ואני אומר תודה ובלה בלה בלה. ואז אני קולט שאני נעלב. אני אשכרה נעלב. האם זה האגו שלי שמרגיש דחייה? האם זה תגובה מיידית לדחייה – כל סוג של דחייה – שמקבלת כאן מקום בהקשר של עבודה? האם זה קשור ישירות לבית צבי או שזה משהו יותר גדול, מן עלבון מהעולם? בכל מקרה – עלבון.
כשאני נמצא עם העלבון הספיציפי הזה אני מוצא את עצמי חושב על משחק, ועל דמויות שחוות עלבון, ובכלל על עלבון כאנרגיה בימתית או ככח דרמטי.
הרבה דמויות דרמטיות, אם לא כולן, חוות מתישהו בזמן המחזה איזשהו סוג של עלבון. זה יכול להיות עלבון מדמות אחרת, זה יכול להיות עלבון פרטי שבא לידי ביטוי על הבמה.
הרבה פעמים העלבון הזה מתפתח למשהו אחר. עלבון שגורם לדמות להסתגר פנימה, עלבון שגורם לעצב גדול, עלבון שמתפתח לעצבים ולזעם, עלבון שמניע את הדמות לנקמה, עלבון שגורם ליאוש. העלבון הוא אף פעם לא כללי, הוא תמיד עוזר לאפיין את הדמות, והרבה פעמים זה בידיים שלכם בתור שחקנים לעשות בחירה מעניינית ואישית ולהפוך את העלבון מרגש לאישזהו כח דינמי דרמטי.
כשאני יושב עם עצמי עם העלבון הקטן שלי אני מרגיש איך המח כבר מתחיל לעבוד ומחשבות שונות, שבצורה דרמטית קשורות לפעולה, מתרוצצות לי בראש. מחשבות כמו – ״אני יכול להסתדר בלי בעיה״, או, ״איזה פאדיחה״, או, ״מה אני אעשה עכשיו מבחינה כלכלית״, או, ״זה לא אמור להיות ככה זה לא מגיע לי״, ועוד כל מיני דברים. אבל אני קולט שיש רגע קטן לפני המחשבות, רגע שהוא התחושה בצורה הטהורה שלה, התחושה הרגשית והפיזית של העלבון, לפני שהמחשבות והפעולות תופסות פוקוס.
ואני נזכר בכל מיני סיטואצית שתלמידים נעלבים בתוך סצינה על הבמה. והרבה פעמים הרגע הטהור הזה נעלם מהר מדי והופך למגננה או התקפה או התקרבנות.
נראה לי שמה שאני מנסה להגיד הוא שכשאתם מתמודדים עם עלבון כשחקנים, תנו לתחושה לבוא לידי ביטוי דרך הגוף והאנרגיות שלכם לפני שאתם רצים לפתור את זה או להתגבר על זה דרך פעולה וטקסט. תיעלבו. זה לא חייב להיות סוחט דמעות וקיטשי וזה עדיין יכול להיות נוגע ללב ומעורר הזדהות.
הסכנה הכי גדולה בהיעלבות, מבחינה דרמטית, היא ליפול למלכודת של רחמים עצמיים או התקרבנות. אני מודה שאחריי שיחת הטלפון היה לי רגע קטן כזה. לא יודע אם הרגשתי מסכן אבל בהחלט היה לי ״אוף״ פנימי. אבל מי שמכיר אותי בתור מורה יודע שאני לא מגיב בצורה חיובית כשתלמידים מתקרבנים על הבמה או מרחמים על עצמם, זה מרגיש לי לא נכון על הבמה. באותו רגע קלטתי שאני עוד שנייה מתבוסס בביצה קטנה של רחמים אז מיד יצאתי ממנה ואפילו גיחכתי לעצמי. זאת מלכודת מאוד נגישה ליפול לתוכה.
כשאתם חווים עלבון על הבמה, היזהרו מלרחם על עצמכם. קהל נוטה שלא להזדהות עם זה, ואתם עלולים לפספס רגע מאוד מיוחד של הדמות שלכם. כי העלבון עצמו הוא מאוד נוגע ללב. תחשבו על זה – כשאתם רואים מישהו נעלב, אתם רוצים בטובתו, יש לכם כיווץ קטן בלב, ואתם אפילו מתרגשים. אבל כשהוא מתחיל עם רחמים עצמיים או עם התגוננויות, אז הרגש כבר אינו מזוקק וזה הופך לפעולה, פעולה דרמטית שאינה מטיבה עם הדמות ואינה נמצאת במהלך הבסיסי של הדמות – מהלך של התגברות.
בכלל, במהלך החיים המקצועיים שלכם בתור שחקנים אתם הולכים לשמוע הרבה פעמים לא. אתם הולכים להרגיש דחייה. וכאן אולי זה המקום להגיד שאין לי טענות או כל דבר אחר נגד בית צבי. אני מקבל את המצב לחלוטין, ואני מסוג האנשים שבאמת מאמין שהכל קורה לטובה. בכל מקרה הפוסט הזה הוא לא עליי ועל הסיפור שלי עם בית צבי, כמו על איך עלבון יכול וצריך להתגלם מבחינה דרמטית. וכמו שאני נעלבתי, זה יקרה גם לכם. אתם הולכים לפגוש שחקנים ובמאים ואנשי מקצוע שבין השאר יעליבו אתכם. אז אל תיבהלו כשאתם נעלבים. היפך – התיידדו עם העלבון שלכם. העלבון הזה יכול להיות כלי וכח בארגז הכלים המשחקי שלכם אם תעבדו איתו נכון.
עלבון נקי ומזוכך ללא רחמים וללא מסכנות. עלבון שמוכן לחשוף את עצמו בשקיפות ושאינו יוצר מיד התנגדות. עלבון אישי ופרטי שהוא רק שלכם ומייד נהפך להיות גם של הקהל שלכם. עלבון פשוט ונוגע ללב שכל אדם על פני כדור הארץ חווה מתישהו בחיים שלו ושייך לכולם. עלבון שהוא עצוב אבל אינו מסכן.
https://www.facebook.com/haim.acting.coach
לקביעת אימון משחק אחד על אחד התקשרו 0507609576