ריכוז.
כל הזמן מדברים על ריכוז, על חשיבות הריכוז אצל השחקנים, ריכוז על הבמה, ריכוז בחזרות.
ואני רואה שחקנים שממש נאבקים בזה ומנסים להתרכז בכל כוחם. והם לא מצליחים להיפטר או להתעלם מכל ההפרעות שצצות אצלהם בפנים ובחוץ. הם במלחמה.
אבל זאת מלכודת.
ריכוז לא צריך להילחם בהפרעות וגירויים להיפך הוא צריך להכיל את הגירויים ולתת להם להשפיע עלייך. זה מה שיפה בזה.
אז נראה לי שאני אומר שריכוז זה היכולת לפגוש את ההפרעות והגירויים בהבנה ובקלות ולא לנסות להדוף אותם.
וכך מגיעים למצב שכל מה שעובר עליכם כרגע, בזמן ההווה, בזמן שבו אתם נמצאים על הבמה או מול המצלמה, משתלב בנוכחות שלכם ובדמות שלכם ובמשחק שלכם והופך לחלק מהמכלול.
וכוצאה מכך ״ההפרעות״ האלה כבר לא מפריעות, הן מאבדות מכוחן, ואתם מצליחים לאפשר לעצמכם להיות נוכחים ומרוכזים ברגע ההווה.