Posted in בלוג

להסכים להיכשל.

תלמידה בשיעור עולה לעשות סצינה. היא עבדה עליה לפני השיעור, עשתה חזרות עם הפרטנר שלה, והגיעה מוכנה.

היא מתחילה את הסצינה וזה לא עובד. זה פשוט לא עובד. משהו לא זורם לה. אני רואה את זה עליה תוך כדי הסצינה, אני רואה שהיא לא קשובה לגמרי, אני רואה שהיא במין חרדת ביצוע, אני רואה שהיא נכנסת ללופ קטן. היא לא מצליחה לעשות מה שתכננה ועבדה עליו. היא בתחושת כישלון.

אני יודע את זה כי אחריי שהם מסיימים ואנחנו מדברים על מה שהיה, היא אומרת את זה, היא אומרת אני מרגישה שנכשלתי, ואני גם רואה על הפנים שלה את תחושת ההחמצה ואת הכישלון שהיא מרגישה שחוותה, ודמעות מתחילות לזרום מהעיניים, והכאב הכאב הנוראי של הכישלון יוצא ממנה לכל עבר. היא נכשלה. לפחות מנקודת המבט שלה.

אני רואה אותה בוכה ואני מרגיש שהלב שלי מתכווץ לו בפנים כי תלמידה יקרה שלי עומדת לפניי ולפניי כל הכיתה מבויישת וכואבת, וכואב לי עליה, אבל עם זאת אני קצת שמח בשבילה.

קודם כל אני מסתכל סביבי ורואה שכולם אבל כולם איתה. כולם מזדהים, כולם היו שם, כולם מבינים את תחושת הכישלון הזאת, ולמרות שהסצינה שהיא הגישה לא היתה טובה, משהו טוב קורה עכשיו. משהו בחשיפה שעוברת עליה עכשיו עושה לה ולקהל שלה טוב.

ואני חושב – הרי כל בן אדם חווה את הדבר הזה, ויותר מכך – כל דמות דרמטית במחזה או בסרט (לפחות דמות שכתובה היטב) חוותה כישלון בחיים הדרמטיים שלה. זוהי דרמה אמיתית של דמות, דרמה שהקהל מבין ומזדהה איתה.

הכישלון נותן לדמות את המוטיבציה הדרמטית של התגברות. יש לדמות משהו שיכול להעצים אותה ולתת לה את התנופה הדרמטית לסחוף אותנו ולהביא אותה להצלחה או לתהום.

הכישלון בונה את הדמות.

וכמובן אני באופן אישי גם מזדהה עם התלמידה לי. גם לי לא פעם היו כשלונות גדולים יותר או פחות, אפילו במובן שלפעמים אני מגיע עם רעיון חדש לשיעור והוא מתרסק לי מול העיניים, או שמשהו שאני רוצה פשוט לא הולך. כולנו נכשלים לפעמים.

בדיעבד, אני חושב שאנחנו מבינים בסוף שכל כישלון קטן בונה אותנו ודוחף אותנו קדימה. זה נכון לגביי כל אדם, אבל בעיקר לגביי שחקנים. הכישלון עוזר לנו להבין את הדמויות שאנחנו מגלמים בצורה בהירה יותר. הכישלון נותן לנו עוד חוויה רגשית, עוד רובד בעולם הפנימי שלנו שיכול להעמיק את המשחק שלנו ולהפוך אותנו לשחקנים הרבה יותר מוצלחים.

לא לפחד כל כך מכשלונות. הרי הם יקרו לנו פה ושם בין אם אנחנו רוצים או לא רוצים.

להסכים להיכשל.