להיות פתוחים על הבמה.
להיות במצב נוכחות שמסכים לתת,
להיות במצב נוכחות שמסכים לקבל.
אתם רוצים לתת משהו לפרנטר שלכם,
אתם רוצים לתת משהו לקהל שלכם דרך המשחק,
אתם רוצים להעניק משהו לטקסט שאתם אומרים,
לדמות שאתם מגלמים,
אתם רוצים לתת משהו לבמה או למצלמה,
להיות במצב של פתיחות כדי לאפשר את הנתינה הזאת.
אתם רוצים לקבל משהו מהפרטנר שלכם כשאתם משחקים,
אתם רוצים לקבל איזשהי אנרגיה מהבמה,
אתם רוצים לקבל השראה מבפנים,
אתם רוצים להיות פתוחים עם הגוף כדי שהוא יוכל להביע את עצמו ולקבל מהעולם הבימתי טריגרים.
אני רואה הרבה פעמים משחק שהוא סגור,
סגור גם בגישה שלו וסגור גם בתוצר,
כאילו שמשהו התגלה בחדר חזרות וזהו סוגרים את זה כמו מוצר,
כמו משהו שיש לו סוף,
אבל זה כל כך נפלא במשחק שהוא תמיד דינמי,
שכל טייק מול המצלמה יכול להיות קצת אחר,
שכל ערב על הבמה יכול להיות קצת אחר,
וזה דורש פתיחות,
זה דורש אנרגיה פתוחה,
והבנה שמשהו בכם לא רוצה לסגור את הנוכחות אלא לפתוח אותה.
ואז כל רגע הוא חדש.
ואז גם עוד דבר מעולה קורה לכם.
ברגע שאתם מתאמנים בלהיות פתוחים במשחק שלכם,
כל עולמכם היצירתי והמעשי מתגמש.
פתאום אתם גם נפתחים לעוד הזדמנויות בקריירה שלכם.
פתאום אתם מוכנים לקבל עוד מהשחקנים שאתם עובדים איתם, מהבמאים שאתם עובדים איתם,
פתאום יש עוד דברים שלא חשבתם שיקרו לכם,
כי נפתחתם.
להיפתח לתת בתור שחקנים,
להיפתח לקבל בתור שחקנים.
בתמונה – השמיים בירושלים היום.