Posted in אימון משחק, לימודי משחק, עבודה עצמית במשחק

לראות את המלכודות שמשאירות אתכם באותו מקום.

924mousetrap1
1. אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק;
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך חזרה החוצה.
 
2. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק;
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.
 
3. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק;
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות;
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.
 
4. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק;
אני עוקף אותו.
 
5. אני הולך ברחוב אחר.
 
(מתוך ספר המתים והחיים הטיבטי. ותודה לטובה אלעזר!)
 
אז שימו לב להרגלים שלכם – גם במשחק, וגם בהתנהלות שלכם בתור שחקנים.
– מתי הרגלים ותבניות שאתם כלואים בהם מונעים מכם להתקדם.
– מתי אתם חוזרים על אותו דבר ואין תוצאות.
– מתי אתם נופלים לאותם הרגלים משחקיים על הבמה בצורה שלוקחת מכם את הכח ולא באמת מוציאה מכם משחק משובח.
– מתי אתם אתם הולכים לאודישנים עם גישה מסוימת שאתם אולי עדיין לא מודעים אליה אבל היא לא מקדמת אתכם.
– מתי אתם מתעקשים על דרך אחת ונכונה לעשות דברים וחוזרים עליה שוב ושוב מבלי להיות מוכנים לפקוח את העיניים.
– מתי אתם לא מוכנים לקחת אחריות על מה שאתם עושים בתור שחקנים – על הבמה ומחוצה לה, ובמקום זה מתקרבנים ומאשימים את הפרטנר, או את   הבמאי, או את המורה, או את המלהק, או את העולם.
 
אהבתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.