אי יציבות.

להיות לא יציב.

בתור שחקנים אתם יודעים את הפעולות של הדמות שלכם, אתם יודעים את מהלך העניינים הדרמטי, ואתם פועלים ומגיבים מתוך מודעות וידיעה. אתם יציבים.

אבל הדמות לא תמיד יציבה, והאמת שהיא שגם אתם לא. יש הרבה קסם בחוסר יציבות הזאת, באי היציבות. למען האמת, הקהל לדעתי מת על זה. לראות מישהו על הקצה, מישהו קצת חסר שליטה, חסר בסיס.

זה מאוד חמקמק כי אי אפשר לבסס משחק על אי יציבות. אבל אפשר להשתעשע עם זה ואפשר להשתמש בזה. בעיקר צריך לא לפחד מזה.
ברגעים של אי היציבות נפתח סדק פנימי שהקהל נחשף אליו. אלה לדעתי רגעים קריטיים ומהממים ביופים ובאפקטיביות שלהם.

אני רואה שחקנים שיודעים יותר מדי טוב מה לעשות בכל רגע, ונמצאים כל הזמן בפעולה. מצד אחד ככה צריך, מצד שני, השאירו מקום לאי היציבות ולפגיעות.

אי היציבות שלכם היא חוסר השלמות שלכם. חוסר השלמות שכל אחד יכול להזהות איתו ולהיקשר אליו.