אני כותב את זה בהמשך לשיעור שקיימתי אתמול בבית צבי.
שיעור עיוני על התיאטרון האליזבתני,
שיעור שבו דיברנו על אלמנטים ומאפיינים של שייקספיר – אחד מהם הסולילוקווי,
שיעור שבסופו ניסינו והתנסינו בסולילוקווי – שני תלמידים, אחד איגו מאותלו, ואחת ליידי מקבת, כמה דקות קטנות לעבור על שורות שנתתי להם וישר לקפוץ למים, לעמוד מול כולם, ולדבר את רחשי התלבטויותיהם, הכמוסות ביותר, של הדמויות אותן הם מגלמים.
למי שלא יודע מהי המילה המוזרה הזאת, מדובר על סוג מסוים של מונולוג.
דמות נשארת לבד על הבמה, פונה אל הקהל, וכמו פונה אל עצמה, וחושפת את עולמה הפנימי.
היא מתלבטת, היא מעלה שאלה, היא מתוודה על כאב או מחסור או פחד או רצון או צורך.
זהו רגע תיאטרלי עוצמתי, רגע שבו כאילו הכל נעצר, ולדמות יש הזדמנות לגלות לנו משהו שאף אחד אחר בעולם הזה – כולל הדמויות האחרות שמקיפות אותה – אינו יודע.
זהו רגע מאוד מיוחד לדמות, לקהל ולשחקן.
מבחינתי זה נקודת איפוס שבה השחקן, דרך הדמות, מתחבר לצופה בצודה ישירה ואישית.
איזה תענוג בשביל הדמות להגיע לרגע הזה. לקחת פסק זמן קצר מכל הבלגנים שמתרחשים ופשוט לשחרר מהלב את כל מה שהיא צריכה.
יותר מזה – איזה תענוג לשחקן להביא עוד רובד במשחק שלו, במורכבות האישית שלו ושל הדמות שלו, בדרך חדשה להתחבר לקהל.
רוב המחזה השחקן והדמות מתעלמים מהקהל, משחקים כאילו הוא לא שם. והנה, סוף סוף הזדמנות להסתכל אל הקהל באופן מלא ובלתי אמצעי.
שייקספיר עושה מין טוויסט במאבק הדרמטי בין טוב ורע. אם בימי הביניים המאבק על נפשו של האדם הוא בין טוב ורע עליונים, בין אלוהים ושטן, הרי שעכשיו, המאבק בין טוב ורע הוא פנימי, הוא מתחולל בעולמה הפנימי של הדמות. סוג של הקדים את זמנו. כלומר את פרויד.
בתור קהל, זה כמעט מרגיש כמו חדירה לפרטיות – אנחנו, שעד עכשיו
היה לנו נח להציץ מבחוץ פתאום מעורבים בצורה כל כך סוחפת בענייניה האישיים של הדמות.
כשזה קורה בצורה נכונה זה קצת מבהיל, קצת מרגש, קצת מביך אפילו.
ומה אומר על תלמידיי המופלאים? כל פעם שאני עובד עם תלמיד אני נהנה מכף רגל ועד ראש, ומרגיש סוג של גאווה אבהית. זה כל כך מוזר, שאפילו בעבודה של 10 דקות, עובדה נקודתית וקלה, עבודה שבה יש התקדמות ולו המועטה ביותר, אני מתרגש ונהנה לראות את השינויים.
וכמו שאמרתי להם – זיכרו תמיד להיות אישיים, להיות אנושיים, לא לעשות סתם דברים מנייריסטים על הבמה.
בטח כאשר יש לכם הזדמנות לדבר עם ואל הקהל שלכם, ולגלות סוד.
