נעמי קמפבל, האחת והיחידה,
עולה למושב שלה במחלקה ראשונה,
ובלי למצמץ,
מוציאה מהתיק זוג כפפות ומטליות ניקוי,
ודופקת ניקיון של החיים.
כל מילימטר, מלמעלה עד למטה,
כולל חלונות,
כולל המזגן,
כולל המושב,
כולל כמובן השולחן, השלט, התאים – הכל.
והיא אומרת – לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי,
זה מה שאני עושה בכל טיסה, ואני טסה הרבה.
ולקינוח – היא שמה מסיכה על הפנים – כי אתם יודעים – החיידקים.
איזה מעניין זה הא?
מענין גם במובן של נעמי קמפבל עצמה,
שהיא מן דמות אקצנטרית מוטרפת כזאת,
שזה עושה אותה עוד יותר משוגעת ובו זמנית מעוררת הזדהות
כי היא מראה משהו כזה אישי וסודי אצלה.
וגם מעניין מבחינת משחק ומבחינת דמויות,
שלא משנה מה אתם יודעים על הדמות שאתם מגלמים,
תמיד אפשר להמציא להוסיף עוד משהו קטן שאתם מפנטזים לגביה,
משהו שעושה את הדמות שונה מדמויות אחרות,
איזה איפיון או התנהגות שהופכת את הדמות לחד פעמית ורק שלכם.
ראיתי את הקליפ הזה איזה עשר פעמים.
וזה מהמם אותי.
הניקיון מתחיל ב 2:45.
וכמובן השיחה הקטנה שלה עם זאת שיושבת מאחוריה – אין מילים.
מה אתם אומרים?
